יום שלישי, 10 בספטמבר 2013

שפה לפלצנים בלבד - האנשים שמתעקשים לתקן לנו את העברית.

"שתי אנשים יאללה תעביר לי את המצית ואיפה תלך?!?"

כל האנשים שקראו עכשיו את המשפט הזה מתחלקים באופן אוטומטי ל2 קבוצות:
הקבוצה הראשונה, שהיא הקבוצה האינטליגנטית, שואלת את עצמה ״מה לעזאזל הסיפור/הקשר/הרעיון במשפט הזה?!?״, בעוד הקבוצה השנייה, שהיא הקבוצה הפלצנית, בכלל לא שמה לב לחוסר הרצף הרעיוני במשפט והיא בכלל מתעסקת בזה שאנשים זה שני ולא שתי, אומרים מצת ולא מצית, ו״איפה תלך״ זה משפט עם תחביר שגוי.

נשאלת השאלה - איך לעזאזל נוצרה אותה קבוצת פלצנים שמרגישים צורך לתקן אותך בזוטות חסרות משמעות בכל רגע נתון?
למה זה כל כך מפריע להם, ויותר מזה, למה הם לא שומרים את זה לעצמם?

כדי למצוא את התשובה, צריך להיכנס קצת לעומק של הדברים, ולהתחיל מהשאלה הבסיסית ביותר - למה צריך שפה, ואיך היא נוצרה?

שפה היא כלי להעברת מסרים.
לכל בעלי החיים בלי יוצא מן הכלל יש אחת כזאת, ולבני האדם, שמחזיקים בגאווה גדולה בתכונה המבורכת של לרצות תמיד להיות שונים אחד מהשני, יש מאות כאלה.
כמו שאר בעלי החיים, בני האדם התחילו עם שפה שמספר המסרים שאפשר להעביר באמצעותה הוא מאד מצומצם, וככל שהתקדמנו עם האבולוציה הבנו שדפיקות על החזה ונהמות כבר לא מספקות את הסחורה ואם מוגה רוצה לבקש מבוגה שיוסיף עוד כפית של סוכר לעוגה זה ממש לא סביר שהוא יצייר לו את זה על הקיר.

אז גילינו שאנחנו מסוגלים להוציא עיצורים מתוחכמים יותר מהפה, והמצאנו מילים.
ולאור הצורך שלנו להיות מיוחדים, התחלקנו לקבוצות כאשר כל קבוצה המציאה קבוצת מילים משלה (אם תרצו - סיפור מגדל בבל השקרי).

ומאז, כל הקונספט הזה שנקרא שפה, עבר שינוי תרבותי שהסיט אותו לחלוטין מהמטרה הראשונית שלו.
אם פעם השפה הייתה כלי לתקשורת ולהעברת מסרים, היום בעיני רבים היא הפכה ל2 דברים שונים לחלוטין.

הראשון, הוא תפקיד השפה כסממן לאומי. הצרפתי מרגיש שהצרפתית מייצגת אותו והאנגלי מרגיש גאווה על כך שכל העולם מכיר את השפה שהוא המציא, ומרגיש כעס על זה שהאמריקאי לא מבטא נכון את המילים. השפה הפכה לדגל, להמנון, לצבעי המדינה, לתרבות.

השני, הוא תפקיד השפה כסמל סטטוס למעמד חברתי. הרעיון של משלב לשוני גבוה נוצר מלכתחילה (בכל השפות) ככלי להבדלה בין מעמדות, כי לא הגיוני שלורד ידבר באותו סגנון ומשלב כמו כורה פחם, והדבר נשאר עד היום, כאשר ישנן מילים שרק אנשים מסוימים משתמשים בהן, כדי להבליט את היותם חכמים יותר/עשירים יותר/טובים יותר.

חברי הקבוצה הפלצנית לא אשמים בראייה המעוותת שלהם לגבי השפה, ככה חינכו אותם. ובגלל זה, כאשר הם מדברים, הם לא מדברים רק כדי להעביר מסר, הם מדברים כדי להחיות ולחזק את השפה העברית, ובכך (בעיניהם) להעצים את הגאווה הלאומית. 
האמת? עם אנשים כאלה אני יכול לחיות בשלום. המטרה בסופו של דבר היא מובנת וראויה להערכה, למרות שהאמצעי לדעתי הוא שגוי לחלוטין, שכן ישראלי לא נמדד על פי תקניות העברית שלו, יש אנשים פה שלא מדברים עברית בכלל שלטעמי הם הרבה יותר ישראלים מאחרים שמדברים שוטף.
אליעזר בן יהודה אמר - "שני הדברים שבלעדיהם לא יהיו היהודים לעם: הארץ והלשון". לא שאני בעד הבדלנות הזאת, אבל גם אם כן, אי אפשר להגיד שבנאדם שלא מוריד את הדגש בבגדכפ"ת לא מדבר את הלשון היהודית. הוא פשוט מעדכן אותה.

עם החלק השני של הקבוצה הפלצנית דווקא יש לי בעיה גדולה, כי מי שמרגיש שהוא צריך לשנות את נוסח הדיבור שלו כדי להבליט את היכולות השכליות או המעמד שלו, הוא לא יותר מעלוב נפש בעיני.
אם בנאדם יבוא אלי ויציע לי לשחק איתו משחק באישקוקה, אני לא אגיד לעצמי "וואו איזה בנאדם חכם עומד מולי, אני אשמח לשחק איתו שחמט ועל הדרך לתת לו להאיר אותי עם הידע הרחב שלו", סביר יותר שאני אצעק "יצור מהASSSSSSSSS" ואלך לי לדרכי.

ונקודה נוספת למחשבה - מי מחליט מהי "עברית נכונה"? האם אותם אנשים שיושבים באקדמיה ללשון הם נבחרי ציבור? האם הם קיבלו מנדט ממישהו? את השפה, העם מייצר. אם עכשיו כל המדינה תתחיל להגיד "בלבושבוש" במקום שעון, "בלבושבוש" תהיה מילה נרדפת עברית תקנית לשעון, אם האקדמיה תרצה ואם לא.
מה שאומר שאם (נניח) לרוב המדינה יהיה יותר נוח פתאום להגיד "עשר כוכבים", אז כוכב בעברית יהפוך לנקבה, או שיקבל התייחסות של שם עצם יוצא דופן.

אז הבנו למה יש אנשים שטעויות דקדוקיות בעברית מפריעות להם, אנשים ששכחו מהו תפקידה האמיתי של השפה ושלא מבינים שאם המסר עבר - השפה עשתה את העבודה שלה. 
אבל למה, למען השם, הם מרגישים צורך לתקן אותנו?!?

זה כמובן נובע מהצורך של אנשים להפגין ידע, ואולי גם מהצורך שלהם לחנך את כל העולם. כמובן שהם לא יודו בזה ותמיד ישתמשו בטענות טיפשיות כמו ״זה צורם לי באוזן״, ואנחנו מצידנו נחשוב על הדרך הכי מקורית שבה נוכל להרוג אותם.


אז לסיכום, תנסו להתעסק בעיקר, יש לנו את השפה הכי מגניבה בעולם וחבל שסתם נהפוך אותה למשהו שמעיק לנו על החיים, כל עוד המסר עבר זה לא משנה איך הוא עבר, ואם מישהו אומר שניים במקום שתיים והוא לא ביקש ממכם מראש להיות המורים שלו ללשון אז תסתמו באלגנטיות את הפה,

ובשורה התחתונה,
תנו לדבר בשקט.



המועצה לשלום המוח.



2 comments:

  1. *"אצעק" ולא "יצעק";
    *"אלך" ולא "ילך"

    השבמחק
  2. "יצורים" ולא "פלצנים"

    השבמחק