יום רביעי, 29 ביולי 2015

עובדה: מי שלא נצמד לימין מסתכן בחרם חברתי.

גם כשאתם הולכים ברגל, אתם צריכים להיצמד לימין.

תכלס, קשה לי להאמין שאני כותב על זה משהו אבל גיליתי לאחרונה שהנושא מפריע לי ממש, בעיקר כשאני יוצא לרוץ (לא שזה קורה הרבה...).

מי מאיתנו לא מכיר את הסיטואציה המעצבנת בה אנחנו הולכים ברחוב ומולנו מגיע אדם שהולך בכיוון הנגדי ומאותו רגע נוצר מעין ריקוד מפגר של שני הצדדים שמזכיר את הדריבלים של מסי, שמטרתו היא להבין לאיזה צד כל אחד מאיתנו יזוז כדי שלא ניתקע אחד בשני?
או לחליפין כשאנחנו רצים ומלפנינו הולך מישהו באמצע המדרכה על 0.0000000001 קמ"ש ואנחנו נאלצים לנתר הצידה לכביש בווירטואוזיות תוך כדי סיכון חיינו, רק כדי לא לעצור את הריצה באמצע?

אמנם עדיין לא הגענו למצב בו המדינה מגדירה חוקים להליכה וריצה ברחוב על פי חוקי הנסיעה בכביש (למרות שבקצב שאנשים משריצים פה אולי נגיע גם לזה), אך עד שנגיע לשם נצטרך לפעול על פי קודים חברתיים מסוימים (לא, אני לא חסיד גדול של קודים חברתיים אבל במקרה הנוכחי זה נראה לי הכרחי).



אז מה הסיבה לבעיה הזאת?

בגדול, את חלק גדול מהאנשים זה לא באמת מעניין מה קורה עם אנשים אחרים ומבחינתם כל עוד הם לא עוברים על החוק (ושלא נטעה, החוק לא באמת מעניין אותם אלא העונש הקבוע בחוק) אז כל שאר העולם יכול לשבת להם על הזין.
חלק נוסף מהאנשים, ולא בדיוק קטן לצערנו, הוא פשוט טיפש ולא מבין שמאמץ קטן שלו למען אנשים אחרים יביא בסוף בתמונה הגדולה לשיפור גדול במצבו (זה פלוס מינוס אותם אנשים שנוסעים באמצע הנתיב ולא מפנים לך את ה-60 ס"מ שאתה צריך כדי לעבור עם האופנוע).

ואיך פותרים את המצב המעצבן?

אני מניח שזה לא יפתיע אתכם, אבל הפתרון הוא להיצמד לימין.
כשאתם הולכים ברחוב, כשאתם עולים במדרגות, כשאתם רצים על הטיילת, כשאתם רוכבים על אופניים, כשאתם נכנסים למעלית, כשאתם עושים על האש, כשאתם מפליצים, כשאתם צופים בשובר שורות, תמיד - תיצמדו לימין.
ואם קרה ומישהו מגיע בדיוק מולכם, מה הכיוון אליו כל אחד מכן צריך לפנות אוטומטית? נכון, ימינה.
זה לא אמור לדרוש מכם מאמץ מיוחד, זה לא צריך לשנות את סדר היום שלכם, זה אפילו לא אמור להיות משהו שאתם חושבים עליו, זה פשוט צריך להיות שם, בתת מודע שלכם, באוטומט שלכם. 
אם כל השנאה שלי לעובדה שנהיינו סוג של רובוטים באורח החיים שלנו, בנושא הספציפי אני אהיה רובוט בשמחה כדי להימנע מעוד רוכב אופניים שמרסק לי את הכתף כי הוא החליט שכל הטיילת שייכת לו.

ומה קורה אם אתם נתקלים באנשים שלא מיישמים את הכלל המתבקש?

תחרימו אותם.
כמו בכיתה ד'.
פשוט תתעלמו מהם או תקראו להם בשמות או תכניסו אותם לצפרדע של המחזור נייר.
גם כאפה לצוואר מדי פעם או ציקלאווין במצח יעשו את העבודה.

אם מישהו מגיע מולכם ברחוב, וכשאתם זזים ימינה הוא זז שמאלה ולא אוטומטית ימינה כמו שמצופה ממנו, תבעטו לו בביצים.
אם אותו מישהו הולך באותו כיוון שלכם מלפניכם וחוסם לכם באנוכיות את המעבר, תלבשו בזריזות את מדי הפוטבול שלכם ותקלו אותו בצלעות.

אולי בכלל צריך לפתוח לאנשים קורס בהליכה?
ולחלק להם רישיון לצאת החוצה מהבית?

מה שבטוח, זה דורש התייחסות ומאמץ משותף של כולנו.
בהצלחה!


*** אם מישהו חושב לכתוב תגובה רצינית למאמר הזה הוא באמת אבל באמת סתום....  

תגובה 1:

  1. אני מצטער לשים את זה באינטרנט אבל אין לי ברירה. האם מעולם לא האמנתי בלחשי אהבה או כישופים, עד שפגשתי את הקוסם ההוא כשביקרתי את חברתי ב- isreal לפסגה עסקית השנה. אני פוגש אדם בשם דוקטור ALABA היה ממש חזק, והוא יכול היה לעזור בכישופים שיחזירו את האבודים, את המאהבים ואת כספי הקסם, הקסם או הקסם לעבודה או לאושר. אני שמח עכשיו. אני מעיד כי האיש שרציתי להתחתן עזב אותי 5 שבועות לפני החתונה וחיי התהפכו כי מערכת היחסים שלנו נמשכה 3 שנים. באמת אהבתי אותו, אבל אמו הייתה נגדנו ולא הייתה לה עבודה בתשלום טוב. כשפגשתי את הקוסם הזה, סיפרתי לו מה קרה והסברתי לו את המצב. בהתחלה הייתי מהססת וחשדנית, אבל פשוט ניסיתי. ובתוך יומיים, כשחזרתי לגרמניה, חבר (כיום בעל) התקשר אליי ובא אלי והתנצלתי שהכול סודר עם אמו ומשפחתו וקיבל ראיון עבודה חדש להתחתן. לא האמנתי כי ד"ר אלבא פשוט שאלה את שמי ושם חברתי וכל מה שרציתי. ובכן, עכשיו אנחנו נשואים באושר ומצפים לתינוק הקטן שלנו וגם לבעלי יש עבודה חדשה וחיינו השתפרו הרבה יותר. הדואר האלקטרוני שלו הוא: עכשיו אנחנו נשואים באושר ומצפים לתינוק הקטן שלנו וגם לבעלי יש עבודה חדשה וחיינו הפכו הרבה יותר טובים. הדואר האלקטרוני שלו הוא: עכשיו אנחנו נשואים באושר ומצפים לתינוק הקטן שלנו וגם לבעלי יש עבודה חדשה וחיינו הפכו הרבה יותר טובים. הדואר האלקטרוני שלו הוא: dralaba3000@gmail.com אתה יכול גם להעביר לו WhatsApp בכתובת +2349071995123.

    השבמחק